 |
|
|
|
מהי מחלת חניכיים?
מחלת חניכיים היא הגורם העיקרי לאובדן שיניים. הסיבה המרכזית להיווצרות מחלות חניכיים היא היגיינה לקויה של הפה. במהלך היום והלילה מצטברת על פני שטח השן והשורש שכבה דקה ושקופה של רוק, חיידקים ומינרלים בשם פלאק (Plaque). רובד שאינו מוסר הופך למשקע מחוספס וקשה בשם אבנית השן. כשהחיידקים שברובד הפלאק מתרבים נוצרות הפרשות הגורמות לדלקת חניכיים בשם ג'ינג'יביטיס (Gingivitis). מצב זה הינו הפיך ובעזרת הסרת הפלאק ושמירה על היגיינת פה טובה ניתן לטפל בו. כאשר דלקת החניכיים נמשכת זמן רב מפרישים החיידקים רעלים שפוגעים ברקמות החניכיים ובעצם התומכת בשורש השן. כתוצאה, נוצר כיס בין הרקמה התומכת לבין השן, המתמלא בעוד פלאק. שלב זה נקרא פריודונטיטיס (Periodontitis). התוצאה היא החלשת השן ובסופו של דבר אף נשירתה. הסימנים המראים על התפתחות מחלת חניכיים מתקדמת הם דימום מהחניכיים אפילו ללא צחצוח, חניכיים נפוחות, לא צמודות לצוואר השן, הפרשות מוגלה בין השיניים לחניכיים, מרווחים בין השיניים, השיניים ניידות וריח רע מהפה.
|
הטיפול בפריודונטיטיס הוא הסרת פלאק מהשן ומהמרווחים בין השן לחניכיים ע"י רופא שיניים או שיננית.
במקרים קשים יותר על רופא השיניים לבצע ניתוחי חניכיים. מניעת דלקת חניכיים ניתן להשיג בצחצוח שיניים יום-יומי פעמיים ביום, בבוקר – אחרי ארוחת הבוקר ובערב – אחרי ארוחת הערב, למשך 2-3 דקות בכל פעם. יש להשתמש במשחות שיניים המכילות חומר אנטי-דלקתי ופלואוריד שמונע התפתחות עששת.
בנוסף לכך מומלץ להשתמש בחוט דנטאלי (Dental Floss) אחרי כל ארוחה, המאפשר לנקות את המשטחים הפנימיים של השיניים, להיכן שמברשת השיניים אינה מגיעה. מברשת השיניים אמורה להתאים לגודל הפה ושערות המברשת לא אמורות להיות קשות במיוחד, או אפילו רכות מאוד בשלבים ההתחלתיים של טיפול מחלת חניכיים מתקדמת. בנוסף לכך מומלץ מאוד להשתמש במי פה יום-יומית לאחר כל צחצוח שיניים המכילים חומר אנטי דלקתי, לפי המלצת רופא השיניים. אחרי כל ארוחה, קטנה ככל אשר תהיה, מומלץ לשטוף את הפה, אפילו במים רגילים.
במידה ומצב החניכיים מושלם, יש להגיע לטיפול שיננית אחת לששה חודשים, ובמצבים של דלקות חניכיים כאלה ואחרות התדירות גדלה לכל שניים עד ארבעה חודשים. ביקור פעם בחצי שנה אצל רופא שיניים הוא חובה.
|
|
|
|
